סדנא לבני 50 +

הפעלה גופנית לשיפור תפקודי המוח

הסדנא מיועדת למבוגרים , גלאי 50 עד 90, ומטרתה לשפר את תפקוד המוח

או לפחות להאט את קצב ההידרדרות בתפקוד.

רבים מאתנו שעברו את גיל 50 נתקלים בבעיות תפקוד שונות בחיי היומיום. קושי בזכרון, בקצב החשיבה, קושי בהפעלת אברי הגוף ובעיות רגשיות שונות.

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא כי ביצוע תרגילים גופניים מסוימים מעורר תאי עצב במוח לפעולה ויכול לשפר את התפקוד המוחי.

כללי

·         הסדנא כוללת 10 מפגשים , פעם בשבוע .

·         כל מפגש למשך שעה וחצי .

·         בכל מפגש מחולק חומר מודפס של תרגילים לתרגול עצמי.

·         גודל הקבוצה עד 15 איש.

הסדנא מבוססת על שיטת אלבאום ,שיטת מוח אחד ושיטת RGRM וכוללת :-

·        תרגילי קואורדינציה בין מערכתיים, ברמות קושי עולות.

·        תרגילי מוטוריקה גסה ועדינה.

·        מדיטציות ודמיון מודרך.

כאשר ההתמקדות היא על הדרך בה המוח מתפקד.

בסדנא נבצע מגוון של פעילויות שיעזרו ל:-

·        הפעלת  תאי עצב שהתנוונו

·        הפעלת מרכזים שונים במוח בו זמנית

·        שיפור כושר הריכוז

·        שיפור התפיסה המרחבית

·        חיזוק הגוף והפעלת האברים בצורה יעילה ומודעת

·        איזון מערכות פנימיות ע"י איזונים חשמליים (מרדיאנים)

·        ניגע גם בצד החוויתי רגשי בעזרת דמיון מודרך ומדיטציות שונות.

אופי וצורת הפעילות מותאמת לפי הרכב הקבוצה שמתגבשת (גיל, יכולת וכו')

ליצירת קשר -    להקמת קבוצה עבור הסדנא נא להתקשר :-

אורית בן-צור -     054-6201919

oritbz@gmail.com

מה ניתן לעשות

המשימה שלנו היא לעורר את פעילות המוח.

כלומר אנחנו צרכים לגרום למוח ליצור קשרים בין תאי עצב שונים . לחדש קשרים שהיו וליצור קשרים חדשים.

העיקרון הוא שאנחנו צרכים "לעניין את המוח ".

כאשר אנו מאתגרים את המוח במשהו חדש (מעניינים אותו) תאי העצב יוצרים קשרים חדשים בניהם.

ניתן לעשות זאת בכמה צורות:-

1.      לצאת מהשגרה:-  לשנות את מסלולי נסיעה 

                                                לצחצח שיניים ביד הלא דומיננטית

                                                לאכול בעיניים עצומות

                                                ללמוד לרקוד

                                                לפגוש חברים חדשים   

          ספר מומלץ בנושא - נוירוביקה, הדרך לאימון המוח.
                                             מאת ד"ר לורנס כץ, הוצאת אגם

                                             83  תרגילים לשיפור הזיכרון        

2.      תרגילי חשיבה:-   תשבצים/סודוקו

תרגילי זיכרון (יש הרבה תוכנות מחשב בנושא)

פאזלים

ללמוד שפה חדשה

דמיון מודרך

3.      הפעלה גופנית לשיפור תפקודי המוח:-

קואורדינציה מוטורית

שילוב אינטליגנציה גופנית ומחשבתית

התמצאות במרחב

איזונים חשמליים של הגוף

ועוד הרבה פעילויות....

ציינתי רק כמה אפשרויות מה ניתן לעשות בכל אחד משלשת התחומים.

במאמרים הבאים ארחיב ואתן דוגמאות מעשיות לגבי תרגילים שניתן לעשות.

ספרים מומלצים

המוח הגמיש - מאת ד"ר נורמן דוידג', הוצאת כתר
סיפורים מקו החזית של חקר המוח.

ספר חובה לאנשים שעברו את גיל 50 !!!      מומלץ , מומלץ,  מומלץ !
ספר זה שינה לחלוטין את התיחסותי לחיים, לשאלה האם אנו יכולים באמת להשפיע על איכות חיינו ובמיוחד בגיל המבוגר. הספר נוטע תקווה גדולה ומוכיח שבכל גיל ניתן לשפר את יכולת התפקוד המוחי שלנו.

נורמן דוידג' שהוא פסיכיאטר, פסיכואנליטיקן ומרצה באוינברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת טורונטו, מתאר בספר כיצד חלקים של המוח "לומדים" למלא את מקומם של חלקים שנפגעו. הוא מציג באור חדש ומפתיע את היכולת האנושית להשתנות ואת הקשר המסקרן בין גוף לנפש.

כתב על הספר אוליבר זקס - " עד לפני עשרות שנים הניחו המדענים שרוב הנזקים הנגרמים מפגיעה מוחית אינם ניתנים לתיקון. ד"ר דוידג', נדהם מהמהפך שראה בקרב מטופליו שלו, שעמד בסתירה גמורה להשקפה זו. ספרו הוא תאור מופלא ואופטימי של יכולת ההסתגלות האינסופית של מוח האדם "


התקף התובנה שלי - מאת ג'יל בולטה טיילור, הוצאת מודן
סיפור אמיתי
מצורף קישור להרצאה של ד"ר טיילור ( ב- TED) בו היא מתארת את אשר הרגישה בזמן השבץ המוחי שעברה

Jill Bolte Taylor's stroke of insight

מומלץ - למי שרוצה להבין את ההבדלים בין חצי המוח השמאלי ,הרציונאלי,
לחצי הימני ,האינטואטיבי.
ששת הפרקים הראשונים של הספר פשוט מרתקים ומכניסים אותנו לעולמו הפנימי של המוח.
בהמשך מספרת ד"ר טיילור על  תהליך השיקום שלה שנמשך 8 שנים ובסופו חזרה להרצות .

ד"ר טיילור, חוקרת מוח מבריקה, עברה בגיל 37 שבץ מוחי בחצי המוח השמאלי. בבת אחת איבדה את היכולת לדבר, לקרוא, להבין מספרים או לזכור פרטים על חייה. באותם רגעים החל מסעה אל חצי המוח הימני . משנדם חצי המוח השמאלי הרציונאלי, חוותה טיילור הארה, מלווה בתחושה של שלווה עמוקה.

סיפורה הבלתי רגיל שוזר חוויה אישית כאובה עם מבט של מדענית, המנתחת את נבכי מוחה הפגוע.

מספר עובדות על המוח

·       אימון ותרגול המוח משפיע על אריכות החיים הרבה יותר מאשר אימון כושר גופני.

·       המוח המזדקן הינו בעל יכולת גידול והתפתחות
אם יתוחזק נכון .

·       גם בגיל מבוגר נוצרים תאים וקשרים נוירוניים חדשים.

·       קיים קשר בין היכולת המוחית החושית ליכולת התפיסה, ההבנה והזיכרון – אם נפתח את החושים בהכרח תשתפר יכולת ההבנה התפיסה והזכרון.

·       האדם מנצל פחות מ- 10% מהקיבולת המוחית.

·       השגרה  - היא האויב הגדול של המוח.

פעילות המוח במהלך חיינו

      בשנות ה-20 – המוח מגיע לשיא היכולת השכלית ולקביעת הזכרונות ארוכי הטווח. (לכן נזכור טוב יותר שנים אלו מאשר שנות ה- 40/50)

       בשנות ה- 30 - אובן משמעותי של נוירונים (תאי עצב ).  המוח מתחיל להתכווץ (משקלו יורד) . ככל שהמוח מתכווץ כך יורדת רמת היכולת הקוגנטיבית (החשיבתית) אבל לא רמת האינטליגנציה.

       בין גיל 40-50 - מתחילה ירידה של 2% כל עשור במשקל הכולל של המוח. במיוחד נפגעים החלקים הקשורים לזכרון.

       החל מגיל 50 - מתחיל להתנוון הזכרון החזותי והשמעתי. (התנועתי נשאר תקין). בגיל 80 עולה קצב אובדן הזכרון החזותי.

       בשנות ה- 60 -  נסיגה ניכרת ביכולת הקוגניטיבית (חשיבתית), ירידה ניכרת ביכולת לשנן ולהתרכז. מתאפיין בירידה בזיהוי שמות לפנים, מספרי טלפון, לימוד חומר חדש. מתקשים לבצע משימות מורכבות באותה מהירות כבעבר. מתקשים בביצוע שני דברים יחד (קואורדינציה), ירידה בתפקוד הקונטיבי הכללי.

       אובדן הזיכרון  - אצל אנשים מבוגרים נובע גם בשל אובדן יכולת הקידוד של המידע/אירוע בצורה "מגוונת" בזכרונות , כלומר מספר גרסאות שונות לאותו אירוע. זה פוגע ביכולת השליפה מאחר ויש פחות אסוציאציות לתמוך בשליפה. 

       המנגנון ששולף מהזכרון נפגע , ככל שאנו מתבגרים -  מאחר ויש חוסר בנוירוטרנסמיטר אצטילכולין (חומר כימי) האחראי על יכולת השליפה מהזכרון כלומר המידע קיים בזכרון אבל קשה לשלוף אותו.

      מסיבות לא ברורות גברים מאבדים תאי עצב במוח בקצב מוגבר הרבה יותר מנשים. בגיל העמידה מאבד גבר בקצב גדול פי 3 מאישה 

       בשורה טובה - יש 25%- 30% בני 80  בעלי צלילות מחשבתית.  
       כלומר 
ניתן למנוע (או לפחות להאט) את ההתנוונות המוחית במהלך תהליך ההזדקנות !!

       

מדוע המוח מתחיל "לחרוק"

כמה פעמים קרה לכם שפגשתם מכר ולא יכולתם להיזכר בשמו...

זה קורה לכולנו, וככל שאנו מתבגרים זה אף מחמיר !

מדוע זה קורה ?

ראשית בואו נכיר את מבנה המוח והתהליכים שהוא עובר. תהליכים שמשפיעים ופוגעים ביכולת התפקודית שלו.

המוח שלנו בנוי מכמות אדירה של תאי עצב, הוא בעצם מעיין מרכזיה ראשית.

הוא קולט גירויים דרך החושים (הראיה, שמיעה, מישוש וכו'), מעבד ושולח פקודות לאברי הגוף כיצד להגיב. התגובות יכולות להיות במגוון רחב של אפשרויות.

תגובה גופנית- להזיז יד, רגל.  תחושה רגשית- פחד, כעס אהבה. שינוי תפקוד מערכות פנימיות - נשימה מואצת ועוד.

מבנה המוח:-

מראה של המוח מהצד:-                                                                  המוח הגדול

המוח הגדול- בנוי משתי המיספרות. בין ההמיספרות נמצא גשר שנקרא קורפוס קולוסום (כפיס המוח) שתפקידו להעביר אינפורמציה מהמיספרה אחת לשנייה. 

שתי ההמיספרות והקורפוס קולוסום שבניהן

                                                                                                

מבחינה מוטורית - המיספרה ימין שולטת על צד שמאל של הגוף והמיספרה שמאל

על צד ימין של הגוף.

תפקודי ההמיספרות באופן כללי

ההמיספרה השמאלית – אחראית על מילים ומידע, חשיבה לוגית, שולפת זיכרונות מהעבר ומשליכה לעתיד, מארגנת את המידע בקטגוריות.

ההמיספרה הימנית- חושבת בתמונות ולא במילים, אחראית על כישורים אומנותיים, מוסיקה ,ציור, ריקוד ועוד, מעבדת את ההווה.

בכל המיספרה יש מרכזים שאחראיים על תפקודים שונים.  למשל:-

מרכז מוטורי, מרכז הראיה וכו' המרכזים השונים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. לדוגמא:- מרכז השפה  שאחראי על הבנת מילים,דיבור וכתיבת מילים , נמצא בהמיספרה הדומיננטית (שמאל אצל רובינו)

מרכז הבנת הניגון שבשפה (אינטונציה) הבנת הרגש שבמילים, הבנת שפת הגוף  נמצא בהמיספרה השנייה. כדי שנבין במדויק למה האדם הדובר אלינו התכוון אנו חייבים לשלב את שני המרכזים הללו .

כלומר הקשר בין ההמיספרות מאד חשוב.

ככל שאנחנו מתבגרים כמות  תאי העצב בגשר שמחבר בין ההמספרות (קורפוס קולוסום) קטן וכן מהירות מעבר האינפורמציה.

כל המיספרה מורכבת מאלפי מיליוני תאי עצב הקשורים זה בזה.

תא עצב שונה במבנהו מכל תא אחר בגוף ונראה כך:-

הסבר מבנה תא עצב:-

דנדריטים – קולטנים ,מעיין ענפים המחוברים לגוף התא , וקולטים אינפורמציה מתאים אחרים. תאי החושים (ראיה, שמיעה, מגע, ריח, טעם) ותאי עצב אחרים

         

גוף התא – מעבד את האינפורמציה ושולח פקודה.

אקסון – שלוחה, כמו שורש ארוך, שאורכו יכול לנוע ממילימטר עד מטר ויותר. האקסון מעביר את הפקודה מגוף התא לתא עצב אחר ע"י שינוי מתח חשמלי המתקדם לכל אורכו,  הפקודה עוברת באקסון במהירות שבין 1-100 מטר לשנייה בהתאם לסוג תא העצב.

עטיפת מיילין- חומר מבודד שעוטף את האקסון ואחראי למהירות מעבר המתח החשמלי מגוף התא לאורך האקסון.

כפתורי מסוף/כפתורי סינפסה – דרכן נעשה הקשר עם תאי עצב או תאי שריר אחרים

איך מתבצעת העברת הפקודות מהמוח לגוף

הקשר עם תאי עצב אחרים נעשה בין קצה האקסון, כפתורי סינפסה, של תא עצב אחד לדנדריטים של תא עצב אחר.

קשר זה נעשה בצורה הבאה:-

כפתורי הסינפסה (כפתורי מסוף) הנמצאים בקצה האקסון שולחים חומר כימי הנקרא נוירוטרנסמיטר ובו הפקודה/האינפורמציה לדנדריט המסוים שיודע לקלוט אותו.

שינוי המתח החשמלי שעובר באקסון גורם לשלפוחיות שבכפתור הסינופטי להתפוצץ ולפזר את הנוירוטרנסמיטר (החומר הכימי) למרווח סינופטי שם הוא שט עד שהוא נקלט ע"י דנדריט שמתאים לו .

תא העצב יכול להיות מחובר גם לתא שריר כך שהחומר הכימי (נוירוטרנסמיטר) נקלט ע"י קולטנים של תא השריר וגורם לכיווץ.

כמו כן תא העצב יכול להיות מחובר לבלוטה שכאשר היא קולטת את הנוירוטרנסמיטר (חומר כימי)  של תא העצב היא תייצר הפרשה של הורמונים הגורמים לפעולות שונות במערכות הפנימיות של הגוף.

מה קורה לתאי העצב ככל שאנחנו מתבגרים:-

                תא עצב בגיל צעיר                                  

תא עצב בגיל מבוגר 

מספר הדנדריטים וכפתורי הסינפסה קטן/מתנוון  

מדוע זה קורה :-

פעולה מסוימת שאנחנו מקטינים או מפסיקים את ביצועה גורמת לניוון דנדריטים.

למשל - בבגרותנו, אנחנו ממעיטים במשחק כדורגל, או קפיצה בחבל. חדלנו מלימוד אינטנסיבי כפי שהיה בצעירותינו. השרירים נחלשו אבל גם דנדריטים וכפתורי סינפסה שהיו אחראיים לתפעול השרירים, ו/או אחסון ושליפה מהזיכרון התנוונו ברובם.

אם נחדש את הפעילות, קיים סיכוי גבוה שנצליח ל"החיות" את הדנדריטים או ליצור להם מעיין  by pass  ,מעקף חדש.

התנוונות של דנדריטים וכפתורי סינופסה פוגעים ביכולת הקוגניטיבית שלנו (החשיבה). קשה לנו לשנן חומר חדש, לשייך פנים לשמות, לזכור מספרי טלפון ועוד. כמו כן קצב החשיבה הופך איטי יותר.


ולכן קורה שאנו פוגשים מכר ולא נזכרים בשמו...


מה ניתן לעשות כדי לשפר או לפחות לשמר את תפקודי המוח ??   על כך במאמרים הבאים.....