בשנות ה-20 – המוח מגיע לשיא היכולת השכלית ולקביעת הזכרונות ארוכי הטווח. (לכן נזכור טוב יותר שנים אלו מאשר שנות ה- 40/50)
בשנות ה- 30 - אובן משמעותי של נוירונים (תאי עצב ). המוח מתחיל להתכווץ (משקלו יורד) . ככל שהמוח מתכווץ כך יורדת רמת היכולת הקוגנטיבית (החשיבתית) אבל לא רמת האינטליגנציה.
בין גיל 40-50 - מתחילה ירידה של 2% כל עשור במשקל הכולל של המוח. במיוחד נפגעים החלקים הקשורים לזכרון.
החל מגיל 50 - מתחיל להתנוון הזכרון החזותי והשמעתי. (התנועתי נשאר תקין). בגיל 80 עולה קצב אובדן הזכרון החזותי.
בשנות ה- 60 - נסיגה ניכרת ביכולת הקוגניטיבית (חשיבתית), ירידה ניכרת ביכולת לשנן ולהתרכז. מתאפיין בירידה בזיהוי שמות לפנים, מספרי טלפון, לימוד חומר חדש. מתקשים לבצע משימות מורכבות באותה מהירות כבעבר. מתקשים בביצוע שני דברים יחד (קואורדינציה), ירידה בתפקוד הקונטיבי הכללי.
אובדן הזיכרון - אצל אנשים מבוגרים נובע גם בשל אובדן יכולת הקידוד של המידע/אירוע בצורה "מגוונת" בזכרונות , כלומר מספר גרסאות שונות לאותו אירוע. זה פוגע ביכולת השליפה מאחר ויש פחות אסוציאציות לתמוך בשליפה.
המנגנון ששולף מהזכרון נפגע , ככל שאנו מתבגרים - מאחר ויש חוסר בנוירוטרנסמיטר אצטילכולין (חומר כימי) האחראי על יכולת השליפה מהזכרון כלומר המידע קיים בזכרון אבל קשה לשלוף אותו.
מסיבות לא ברורות גברים מאבדים תאי עצב במוח בקצב מוגבר הרבה יותר מנשים. בגיל העמידה מאבד גבר בקצב גדול פי 3 מאישה
בשורה טובה - יש 25%- 30% בני 80 בעלי צלילות מחשבתית.
כלומר
ניתן למנוע (או לפחות להאט) את ההתנוונות המוחית במהלך תהליך ההזדקנות !!
כלומר
ניתן למנוע (או לפחות להאט) את ההתנוונות המוחית במהלך תהליך ההזדקנות !!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה