מדוע המוח מתחיל "לחרוק"

כמה פעמים קרה לכם שפגשתם מכר ולא יכולתם להיזכר בשמו...

זה קורה לכולנו, וככל שאנו מתבגרים זה אף מחמיר !

מדוע זה קורה ?

ראשית בואו נכיר את מבנה המוח והתהליכים שהוא עובר. תהליכים שמשפיעים ופוגעים ביכולת התפקודית שלו.

המוח שלנו בנוי מכמות אדירה של תאי עצב, הוא בעצם מעיין מרכזיה ראשית.

הוא קולט גירויים דרך החושים (הראיה, שמיעה, מישוש וכו'), מעבד ושולח פקודות לאברי הגוף כיצד להגיב. התגובות יכולות להיות במגוון רחב של אפשרויות.

תגובה גופנית- להזיז יד, רגל.  תחושה רגשית- פחד, כעס אהבה. שינוי תפקוד מערכות פנימיות - נשימה מואצת ועוד.

מבנה המוח:-

מראה של המוח מהצד:-                                                                  המוח הגדול

המוח הגדול- בנוי משתי המיספרות. בין ההמיספרות נמצא גשר שנקרא קורפוס קולוסום (כפיס המוח) שתפקידו להעביר אינפורמציה מהמיספרה אחת לשנייה. 

שתי ההמיספרות והקורפוס קולוסום שבניהן

                                                                                                

מבחינה מוטורית - המיספרה ימין שולטת על צד שמאל של הגוף והמיספרה שמאל

על צד ימין של הגוף.

תפקודי ההמיספרות באופן כללי

ההמיספרה השמאלית – אחראית על מילים ומידע, חשיבה לוגית, שולפת זיכרונות מהעבר ומשליכה לעתיד, מארגנת את המידע בקטגוריות.

ההמיספרה הימנית- חושבת בתמונות ולא במילים, אחראית על כישורים אומנותיים, מוסיקה ,ציור, ריקוד ועוד, מעבדת את ההווה.

בכל המיספרה יש מרכזים שאחראיים על תפקודים שונים.  למשל:-

מרכז מוטורי, מרכז הראיה וכו' המרכזים השונים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. לדוגמא:- מרכז השפה  שאחראי על הבנת מילים,דיבור וכתיבת מילים , נמצא בהמיספרה הדומיננטית (שמאל אצל רובינו)

מרכז הבנת הניגון שבשפה (אינטונציה) הבנת הרגש שבמילים, הבנת שפת הגוף  נמצא בהמיספרה השנייה. כדי שנבין במדויק למה האדם הדובר אלינו התכוון אנו חייבים לשלב את שני המרכזים הללו .

כלומר הקשר בין ההמיספרות מאד חשוב.

ככל שאנחנו מתבגרים כמות  תאי העצב בגשר שמחבר בין ההמספרות (קורפוס קולוסום) קטן וכן מהירות מעבר האינפורמציה.

כל המיספרה מורכבת מאלפי מיליוני תאי עצב הקשורים זה בזה.

תא עצב שונה במבנהו מכל תא אחר בגוף ונראה כך:-

הסבר מבנה תא עצב:-

דנדריטים – קולטנים ,מעיין ענפים המחוברים לגוף התא , וקולטים אינפורמציה מתאים אחרים. תאי החושים (ראיה, שמיעה, מגע, ריח, טעם) ותאי עצב אחרים

         

גוף התא – מעבד את האינפורמציה ושולח פקודה.

אקסון – שלוחה, כמו שורש ארוך, שאורכו יכול לנוע ממילימטר עד מטר ויותר. האקסון מעביר את הפקודה מגוף התא לתא עצב אחר ע"י שינוי מתח חשמלי המתקדם לכל אורכו,  הפקודה עוברת באקסון במהירות שבין 1-100 מטר לשנייה בהתאם לסוג תא העצב.

עטיפת מיילין- חומר מבודד שעוטף את האקסון ואחראי למהירות מעבר המתח החשמלי מגוף התא לאורך האקסון.

כפתורי מסוף/כפתורי סינפסה – דרכן נעשה הקשר עם תאי עצב או תאי שריר אחרים

איך מתבצעת העברת הפקודות מהמוח לגוף

הקשר עם תאי עצב אחרים נעשה בין קצה האקסון, כפתורי סינפסה, של תא עצב אחד לדנדריטים של תא עצב אחר.

קשר זה נעשה בצורה הבאה:-

כפתורי הסינפסה (כפתורי מסוף) הנמצאים בקצה האקסון שולחים חומר כימי הנקרא נוירוטרנסמיטר ובו הפקודה/האינפורמציה לדנדריט המסוים שיודע לקלוט אותו.

שינוי המתח החשמלי שעובר באקסון גורם לשלפוחיות שבכפתור הסינופטי להתפוצץ ולפזר את הנוירוטרנסמיטר (החומר הכימי) למרווח סינופטי שם הוא שט עד שהוא נקלט ע"י דנדריט שמתאים לו .

תא העצב יכול להיות מחובר גם לתא שריר כך שהחומר הכימי (נוירוטרנסמיטר) נקלט ע"י קולטנים של תא השריר וגורם לכיווץ.

כמו כן תא העצב יכול להיות מחובר לבלוטה שכאשר היא קולטת את הנוירוטרנסמיטר (חומר כימי)  של תא העצב היא תייצר הפרשה של הורמונים הגורמים לפעולות שונות במערכות הפנימיות של הגוף.

מה קורה לתאי העצב ככל שאנחנו מתבגרים:-

                תא עצב בגיל צעיר                                  

תא עצב בגיל מבוגר 

מספר הדנדריטים וכפתורי הסינפסה קטן/מתנוון  

מדוע זה קורה :-

פעולה מסוימת שאנחנו מקטינים או מפסיקים את ביצועה גורמת לניוון דנדריטים.

למשל - בבגרותנו, אנחנו ממעיטים במשחק כדורגל, או קפיצה בחבל. חדלנו מלימוד אינטנסיבי כפי שהיה בצעירותינו. השרירים נחלשו אבל גם דנדריטים וכפתורי סינפסה שהיו אחראיים לתפעול השרירים, ו/או אחסון ושליפה מהזיכרון התנוונו ברובם.

אם נחדש את הפעילות, קיים סיכוי גבוה שנצליח ל"החיות" את הדנדריטים או ליצור להם מעיין  by pass  ,מעקף חדש.

התנוונות של דנדריטים וכפתורי סינופסה פוגעים ביכולת הקוגניטיבית שלנו (החשיבה). קשה לנו לשנן חומר חדש, לשייך פנים לשמות, לזכור מספרי טלפון ועוד. כמו כן קצב החשיבה הופך איטי יותר.


ולכן קורה שאנו פוגשים מכר ולא נזכרים בשמו...


מה ניתן לעשות כדי לשפר או לפחות לשמר את תפקודי המוח ??   על כך במאמרים הבאים.....